החלטה בתיק עמ"ת 15565-02-12

זהו ערר המאשימה כנגד החלטת בית משפט השלום (כב' השופט שמאי בקר) לשחרר את המשיב מן המעצר בתנאים שהמרכזי שבהם הוא שהות של המשיב בבית עמותת "יחדיו" בבאר שבע בתנאים של מעצר בית או שווה ערך לכך.

נגד המשיב הוגש כתב אישום בבית משפט השלום המייחס לו עבירות חמורות למדי של אלימות במשפחה, כאשר קורבן האלימות היא בת זוגו.

למשיב עבר פלילי בעבירות של אלימות במשפחה. בת זוגו הקודמת הייתה יעד לעבירות אלימות מצידו וכעת הוא, לפי הנטען בכתב האישום ממשיך את דרכו כנגד בת הזוג הנוכחית. בשל עבירות האלימות תלויים ועומדים נגדו 24 חודשי מאסר על תנאי (מצטברים) שביחס אליהם קיימת חובת הפעלה.

משהוגש כתב האישום ביקשה התביעה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. במסגרת הדיון בבקשה התקבל תסקיר של שרות המבחן ונבדקה המלצת שרות המבחן לשחרר  את המשיב על מנת שיחל עמו תהליך טיפולי ב"בית נועם". בית משפט קמא לא קיבל את ההצעה משום שסבר ששהות בבית נועם על פי הנהלים של מוסד זה אין בה כדי לקיים פיקוח על הנאשם המשתרע על שעות היממה. לכן החליט השופט להורות על מעצר עד תום ההליכים. ערר שהוגש בידי המשיב לבית משפט זה נדחה.

לעת הזאת, לאחר 3 חודשי מעצר, פנה המשיב שוב אל בית המשפט וביקש לקיים עיון חוזר בשאלת המעצר. הבקשה הושתתה על כך שהפעם יש המלצה של שרות המבחן הנשענת על תהליך שיקומי טיפולי במסגרת עמותת "יחדיו" בבאר שבע שלא זו בלבד שהיא מרוחקת מרחק רב ממקום ביצוע העבירות אלא אף גם זו שיש בה כדי הבטחת פיקוח על המשיב במשך כל שעות היממה.

בית משפט השלום התרשם מן החלופה המוצעת וסבר שבחלוף 3 חודשי מעצר מן הראוי להניח בידי המשיב אפשרות לפתוח בתהליך שסופו אולי לשנות את דרכו.

ערר זה, לדעתי, בדין יסודו. בנקודת המוצא מצויה מסוכנות ברורה מאוד של המשיב. האישום המיוחס לו איננו מהלך חד פעמי וחריג ביחס למנהגו ואורחותיו. המשיב מודה בכך שיש בעייתיות מסוימת בהתנהגותו, בעייתיות שמן הראוי לטפל בה טיפול מקצועי של גורמים מטפלים. הוא אינו מקבל על עצמו אחריות למעשים המיוחסים לו בכתב האישום.

בנסיבות אלה כלל לא ברור איך אפשר בכלל להתחיל בתהליך טיפולי. תהליך כזה יוצא מנכונותו של אדם להכיר באי התקינות והעדר חוקיות של המעשים שביצע. בלי נטילת אחריות אין טיפול ואין שיקום.

יתר על כן, לפי השקפתי שלי אי אפשר לרתום את העגלה לפני הסוסים. בראש ובראשונה יש לקיים את ההליך השיפוטי ולקבוע במסגרתו קביעות בדבר אשמה או חפות. אם ימצא בית המשפט שהנאשם אשם יצטרך לשקול את דרכי הענישה השונות ובכללם גם אפשרויות שיקומיות. העמדת בית המשפט לפני עובדה של התחלת תהליך שיקומי לפני הכרעת הדין, במיוחד כאשר כנגד הנאשם תלויים ועומדים עונשי מאסר שחובה להפעילם היא מהלך לא נכון.

אינני אומר שלעולם אין להתחיל בהליך טיפולי לפני הכרעת דין. יתכנו נסיבות שיצדיקו את הדבר במיוחד אם המעצר קוטע תהליך טיפולי שהחל קודם לכן. אין זה המצב בענייננו. המשיב אולי פנה לפני מעצרו אל רשות הרווחה בעירו כדי לבחון טיפול בעניינו אך ברור שטרם החל תהליך טיפולי ממשי.

המשיב פנה אלי בבקשה ובעתירה לאפשר לו להתחיל תהליך טיפולי שכן הוא אב ל-3 ילדים ועליו לדאוג להם. אינני יודע אם הדברים נאמרים מן השפה ולחוץ. הרושם הכולל מהתנהגות המשיב בעבר הוא שדאגתו לילדיו אינה מונעת ממנו את התפרצויותיו האלימות. על כן יש להגן על הציבור מפניו.

אני מקבל את הערר, מבטל את החלטת השחרור שיצאה מלפני בית משפט קמא ומורה כי המשיב יהיה במעצר עד תום ההליכים.

ניתנה היום,  ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: